<h1>אהל מועד שער השחיטה דרך ו'</h1>
<h2>דף לז.</h2>
מסוכנת מותרת באכילה וכתבו מן הגאונים שלא הותרה מסוכנת אלא בשל ישראל ומשום הפסד אבל בשל גוי טבח אסור [ע"ב] ואיזו היא מסוכנת כל שמעמיד אותה ואינה עומדת ואע"פ שאוכלת את הקורות ודוקא בשפרכסה אחר שנשחטה היא שמותרת אבל לא פרכסה חוששין שמא קודם שחיטה מתה [ל"ח ע"א] איזה הוא פרכוס שהמסוכנת ניתרת בו בחיה ובבהמה דקה כל שהיתה ידה פשוטה וכפפתה וברגל אפי' פשטה ובבהמה גסה בפשיטת יד לבד הוי פירכוס ועוף שחיותו קל אפי' לא רפרף אלא בגופו ולא כשכש אלא בזנבו הוי פרכוס ופרכוס שאמרו בסוף שחיטה, [ל"ז ע"א] בהמה בריאה וזהו שעומדת כשמעמידין אותה אפי' אין בה א' מסימנין האלו כשרה, השוחט את המסוכנת בלילה ולא ידע אם פרכסה הרי זו ספק נבלה ואסורה.
<h2>דף לח:</h2>
השוחט לנכרי שחיטתו כשרה ואע"פ דשמעינן ליה דחשיב לע"ז דזה מחשב וזה עובר לא אמרינן [ל"ט, ע"א] השוחט לשם ע"ז הרי זה זבחי מתים.
<h2>דף לט:</h2>
השוחט לשם הרים לשם גבעות לשם ימים ונהרות לשם חמה ולבנה כוכבים ומזלות אם על דעת לעובדה הרי זו זבחי מתים ואם אין כונתו לעבוד אלא שנתכוין לרפואה שחיטתו פסולה ודוקא באכילה אבל בהנאה מותרת והשוחט לשר או לדרך שדרך גוים לעבדן (אבל) [אפילו] שמתכון לרפואה שחיטתו אסורה אפי' בהנאה [ע"ב] בד"א כשהיתה שלו אבל בהמה של חבירו אפי' בשוחט לע"ז אינה אוסרה בהנאה כלל שלא הותרו בו שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ומפ' ר"ח שבשחיטת ב' סימנין מעשה גמור הוי ואוסר דבר שאינו שלו ורש"י השיב ע"ז מדאקשינן עלה ממנסך שהוא מעשה גמור. [ע"א] שנים שאוחזין בסכין ושוחטין א' לשום דבר שיש בו משום סרך ע"ז וא' לשום דבר כשר שחיטתו פסולה.
<h2>דף מא.</h2>
אין שוחטין לתוך הים ולתוך הנהר שנראה כשוחט לשם שר של ים אבל שוחט לתוך אוגן של מים עכורין שאין באלו חשש שמא שוחט לבבואה דיליה ואין שוחטין לתוך כלים שיש בהן מים צלולים וכן אם אין בהן מים שמא יאמרו מקבל דם לע"ז הוא ואם יש עפר בכלי מותר. שוחטין על דופני הספינה אע"פ שהדם שותת ויורד לתוך הים וכן שוחטין בספינה ע"ג כלי שהכל יודעין דלנקר ספינתו הוא עושה כן אבל לא ישחט לתוך כלי, אין שוחטין לתוך גומא כל עיקר אבל שוחט הוא בבית חוץ לגומא והדם שותת ויורד בתוך הגומא ובשוק לא יעשה כן שלא יחקה את המינין וי"מ לשחוט בגומא אם נתן בה עפר וראוי להחמיר, עבר ושחט בא' מאלו הענינין שחיטתו כשרה שאין מוציאין את האדם מחזקת כשרותו עד שיבדוק וימצא חשוד וי"א שצריך לבדוק אחריו שמא מין הוא.
<h2>דף מא:</h2>
השוחט לשם דבר הנידר והנידב שחיטתו פסולה.
